הייתם מעורבים בתאונת דרכים - הנכם זכאים לפיצוי! 

רבים מאיתנו היו מעורבים במהלך השנים האחרונות בתאונות דרכים, חלקן קלות וחלקן, לרוע המזל, קשות. אם פוניתם לבית-חולים כתוצאה מהתאונה סביר מאוד שמגיע לכם פיצוי כספי גם אם לפי מיטב ידיעתכם הרופאים לא מצאו דבר.

החוק
המחוקק הישראלי דאג "לבטח" את עוברי הדרך בישראל (הנהגים והולכי הרגל) באמצעות הפלת"ד[1], הוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מחד מגביל החוק את סכום הפיצוי המקסימלי שיקבל נפגע בתאונת דרכים. כך למשל ייעשה חישוב הפסד שכרו לעתיד על-פי הכנסה חודשית מקסימלית של עד פי 3 מהשכר הממוצע במשק ולא למעלה מכך. מאידך מעניק החוק פיצוי כמעט לכל אחד.

הלכה למעשה
הניסיון מראה שאם פוניתם לבית-חולים בעקבות התאונה תקבלו פיצוי אם תדרשו זאת. אם לא נמצאו כל חבלות או ממצאים אחרים סביר מאוד שהפיצוי יהיה נמוך (אלפי שקלים בודדים) אך גם בכך די כדי להצדיק מכתב פניה למבטחת באמצעות עורך-דין (אשר גם שכרו ישולם על-ידה).
בכל מקרה של תאונת דרכים המערבת פגיעות גוף כלשהן (לרבות חשש לפגיעה כלשהי או כאבים) כדאי יהיה להתפנות לבית-החולים ולו בשביל השקט הנפשי שלכם ולא רק לשם קבלת הפיצוי. במקרים רבים מופיעים הכאבים רק ימים ספורים לאחר התאונה (במיוחד כאבי גב וצוואר – בתסמונת הנפוצה "צליפת שוט"[2]). אם הגיע אמבולנס למקום התאונה אל תסרבו להתפנות ותנו לאנשי המקצוע לעשות עבודתם. כמובן שאין בכך כדי להמליץ לקוראים לביים פגיעות יש מאין או להעמיד פנים שנפגעתם. עמדו על ביצוע בדיקה מקיפה ודווחו על כל כאב, פגיעה או חשש לפגיעה. לא זה המקום להיות "גיבורים".

מן הכוח אל הפועל
אם קיים חשש שיש נפגעים בגוף חובה להזמין משטרה למקום. שימרו ברשותכם גם את טופס פרטי האירוע המשטרתי שתקבלו מאוחר יותר. עם שחרורכם מהמיון (או מהמחלקה בה אושפזתם – אם אושפזתם) דאגו לקבל לרשותכם את מלוא התיעוד הרפואי הרלוונטי ולרבות תעודת מיון/סיכום מחלה, מרשמי תרופות, אישורים על ביקורות וטיפולים ובמיוחד כל הוצאה שנגרמה לכם בשל התאונה ולרבות מוניות, תשלומים עבור תרופות, ימי מחלה או אשפוז וכיוצא בזה.

כדאי לדעת שבכל הקשור לתביעת נזקי גוף בשל תאונות דרכים מוגבל עורך-הדין המייצג אתכם בגובה שכר-הטרחה שרשאי הוא לדרוש ולקבל. כך, במידה ותסכימו לקבל את הצעת המבטחת לפיצוי בטרם הוגשה תביעה (לאחר מכתב התראה) יהא שכר-הטרחה 8% בלבד מהתגמולים והמבטחת תישא בסכום זה במלואו, קרי: תוסיף אותו לתגמולי הביטוח שישולמו לכם. אם הסתיים העניין בפשרה לאחר שהוגשה תביעה יהא שכר-הטרחה 11% ואם הסתיים בפסק-דין – 13%.

זכותכם לדרוש ולקבל פיצוי עבור האירוע מתיישנת לאחר 7 שנים ממועד האירוע כך שאם המתנתם זמן רב כדאי להזדרז. מאידך גם אם נזכרתם, בעת קריאת שורות אלה בתאונה שאירעה לפני זמן וטרם חלפה תקופת ההתיישנות, ייתכן ועדיין ניתן לקבל פיצוי כלשהו. הזמן עם זאת, אינו פועל, לרוב, לטובתכם.

כדאי גם לדעת שבעניין תביעת נזקי גוף בשל תאונת דרכים אין כל רלוונטיות לזהות האשם בתאונה – כל הצדדים זכאים לפיצוי! במקרים אלה לא פוליסת הביטוח של הצד השני נתבעת אלא פוליסת ביטוח החובה של הרכב בו נסעתם (ללא קשר לאשם). אם נפגעתם בעת שהייתם הולכי רגל ניתן לתבוע את מבטחת הרכב שפגע בכם. אם לא ידוע לכם מיהו הפוגע, מי המבטחת או שהרכב לא היה מבוטח במועד התאונה ניתן לתבוע פיצוי מ"קרנית" – מבטח שהוקם על-פי חוק במיוחד לטיפול במקרים כאלה.

נסיעה בטוחה, בריאות טובה ואריכות ימים!

[1] חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975
[2] ד"ר אלכסנדר מלצמן-צייחין קובע, במאמרו ב"מכביתון" (יוני 2003, גליון 107), כי תסמונת "צליפת שוט" ("whiplash injury") יכולה להתרחש בשל כיפוף צוואר פתאומי לאחור ואחר כך קדימה, לדוגמה בעת תאונת דרכים כשהרכב נפגע מאחור. כל המבנים עלולים להיפגע כולל חוליות הצוואר ושריריו, מפרקים ורצועות בין-חולייתיות. התסמונת מתבטאת בכאבים בצוואר המחמירים בתנועות, מקרינים לידיים ומשרים הרגשת נמלול. במקרים קשים יש חולשת שרירים וחוסר תחושה מתחת לגובה הפגיעהל המקרים דרושה בדיקה רפואית, כולל צילומי רנטגן של עמוד השדרה הצווארי. הטיפול כולל צווארון, תכשירי הרפיית שריר ומשככי כאב. הכאב יחלוף לרוב בתוך שבוע עד שבועיים. כאבים כרוניים עקב פגיעה כזאת אינם נדירים, ויש להפנות את החולה לטיפול משולב במרפאת כאב.